לזכרו של אריה קצנשטיין

לזכרו של אריה

גיבור ישראל

אריה קצנשטיין היה תעשיין חלוץ ואדם ערכי, שבחייו הקצרים הותיר חותם עמוק.

בפברואר 1970, בעת מתקפת טרור במינכן, הצליח להשליך רימון אחד מחוץ לאוטובוס נוסעי אל על, וכשהבין שאין זמן להציל כך גם את השני, נשכב עליו והקריב את חייו למען אחרים.

אריה, בן, בעל ואב לשלושה, נפל כגיבור ישראל והציל עשרות חפים מפשע במעשה אחד של גבורה טהורה. זכרו יוסיף לעמוד כסמל לאומץ לב ולאחריות שאין לה גבול.

אריה קצנשטיין
23.11.1937 – 10.2.1970

תעשיין ישראלי, חלוץ בתחום הפוליאורטן וגיבור ישראל שנפל בהגנה על נוסעי אל על במינכן

דמותו ופועלו

אריה קצנשטיין היה בן למשפחת תעשיינים מחיפה, בנם של מרים ויעקב־היינץ קצנשטיין – ממובילי התעשייה במפרץ חיפה.
הוא גדל בחיפה וסיים את לימודיו בבית הספר הריאלי.
בצבא שירת כלוחם בחטיבה 7, ונודע כאדם צנוע, ענייני ונטול יומרות – תכונות שליוו אותו גם בהמשך דרכו המקצועית והאישית.

לאחר שירותו הצבאי נסע לגרמניה ללימודים אקדמיים. תחילה למד שלוש שנים רפואה וטרינרית, אך מתוך יושר פנימי הבין שעיסוק בדם ובכירורגיה אינו מתאים לו, ובחר לשנות מסלול ולפנות ללימודי ארכיטקטורה/הנדסה.

בשנת 1961 נשא לאישה את בלהה לבית לוין ולזוג נולדו שלושה ילדים: מיקי, תמי ועופר.
מיד לאחר נישואיו עזב את הבית ויצא לבנות את עתידו המקצועי בחו"ל, תוך שילוב בין משפחה צעירה לשאיפה להקמת מפעל תעשייתי משמעותי בישראל.

הקמת חברת פוליאורטן (1968)

בשנות ה-60 המאוחרות היה תחום הפוליאורטן חדש יחסית בישראל.
במהלך לימודיו בגרמניה הכיר אריה את ד"ר רויטר, מבעלי חברת BASF וחברת TAG, חברות מרכזיות בעולם חומרי הגלם הכימיים.
מתוך קשרים אלו נולדה שותפות עסקית בין אריה, אביו היינץ ושותפים נוספים, ובשנת 1968 הוקמה חברת פוליאורטן — מהחלוצות בתחום בישראל.

אולם כבר בראשית דרכה ניצבה החברה בפני משבר.
בתחילת 1969 דרש רויטר להכניס שותף נוסף. ההנהלה סירבה ורכשה את חלקו של רויטר.
בתגובה סירב רויטר למכור לחברה חומרי גלם ולהעביר ידע מקצועי, ואף הקים חברה מתחרה עם השותף החדש.
אותה חברה פשטה רגל בתוך כשנה אך עבור פוליאורטן המשבר היה ממשי: ללא חומרי גלם וידע מסודר, עתיד המפעל הצעיר עמד בסכנה.

הנסיעה הגורלית לאנגליה

בתחילת שנת 1970 יצאו אריה ואביו היינץ לאנגליה לחברת BB – חברה המייצרת ומספקת חומרי גלם – במטרה לחתום על הסכם אספקה וידע מוסדר שיבטיח את המשך פעילות המפעל.

באותם ימים לא היו טיסות ישירות, ולכן נדרשה עצירת ביניים במינכן שבגרמניה. עצירה זו, שנועדה לשרת מטרה עסקית ולהבטיח את עתיד התעשייה המשפחתית בישראל, הפכה לרגע היסטורי טראגי.

הפיגוע במינכן – 10 בפברואר 1970

במהלך חניית ביניים של טיסה 435 של אל על ללונדון בנמל התעופה במינכן, הותקפו הנוסעים על ידי שלושה מחבלים מארגון פת"ח. המחבלים השליכו רימונים לעבר אוטובוס שהסיע את הנוסעים למטוס.

אריה הבחין ברימון שהושלך אל תוך האוטובוס.
במעשה תושייה יוצא דופן הצליח להשליך רימון אחד מחוץ לאוטובוס.

כאשר הושלך רימון נוסף הבין שאין זמן להשליכו, קיבל בשבריר שנייה החלטה גורלית: הוא נשכב על הרימון כדי לספוג את עוצמת הפיצוץ ולהציל את חיי הנוסעים. אביו היינץ נשכב מעליו.

הפיצוץ אירע.
אריה נהרג במקום.

היינץ נפצע קשה ואושפז במינכן למשך שלושה שבועות.
אריה היה ההרוג היחיד בפיגוע – ובזכות הקרבתו נמנע אסון כבד בהרבה.

עשרות נוסעים ניצלו בזכותו.

לאחר מותו והנצחתו

האנדרטה, שעוצבה על ידי האמנית אליסיה קוואדה, מורכבת משלוש מסגרות פלדה עם מחוגי שעונים מברונזה – המסמלים את זמני ההמראה וההגעה של המטוס ואת שעת הפיגוע. בכך הפכה דמותו לחלק מהזיכרון ההיסטורי גם בגרמניה.

 

  • אריה הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.
  • אלפים השתתפו בהלווייתו.
  • עיריית חיפה קראה רחוב על שמו באזור התעשייה בלובנד.
  • עשר שנים לאחר האירוע שלח נשיא המדינה תעודת כבוד לרעייתו בלהה.
  • בפברואר 2025, הוקמה אנדרטה לזכרו היכן שהיה נמל התעופה הישן במינכן ביוזמת עיריית מינכן וחברת Brainlab AG.

מורשתו

חזון תעשייתי ויזמות חלוצית

הקמת תעשייה מתקדמת בישראל למרות משברים, איומים מסחריים וחסמים בינלאומיים.

ענווה ואחריות אישית

לוחם חטיבה 7, בן מסור, בעל ואב לשלושה, אדם שפעל ללא חיפוש תהילה.

גבורה עילאית ברגע האמת

הקרבת חיים מודעת להצלת חיי אחרים.

אריה קצנשטיין נפל כגיבור ישראל. זכרו ממשיך לעמוד כסמל לאומץ לב וגבורה עילאית.